בחגים עבור כולנו מטפלים ומטופלים כאחד יש תכונה מיוחדת של חגיגות והתמקדות בסמלי החג. במרחב הציבורי, החברתי והלימודי של הילד הוא נחשף לעוד מימדים של נרטיבים שכל חג מביא. אני מזמינה לקבל השראה מרגעים שבהם החג חודר לקליניקה ומעשיר אותה בצבעים נוספים
עץ לטו בשב"ט
מה צריך ילד כדי לצמוח? חום ואהבה? מים, אוכל? בעיניי גם היכולת לחבר תנועה, צבע וחומר.
לחוות את ההתרגשות כשהכל מתחבר והופך ליצירה אחת. היצירה שכאן מדגימה זאת היטב. היכולת לייצר אותה מבוססת גם על הפתיחות של המטפל והן על זמינות חומרים נוספים לשימוש לאחר משחק. זוהי גם מתנה אפשרית להביא הביתה להורים.
סביבון לחנוכה
הוא מסתובב סביבי, סביב השולחן, סביב הכיסא בחדר הטיפול…מכירות? התנועה הסיבובית, החזרתיות עוזרת לילד התנועתי, לדבר איתי ברצף.הצורך בתנועה המיוחדת הזו מחברת אותי לצורך שלו במרכז. בדומה לסביבון שהציר שלו, הלך קצת לאיבוד.
בניגוד לסביבון שבו יש עצירה מוחלטת כשהסביבון מפסיק להסתובב השליטה בסיבוב במשחק עוברת לילד וכתוצאה מכך הילד מאפשר לעצמו חווית של מיקוד דרך משחק ביחד ולחוד, בו התנועה נמצאת מחוצה לו ומאפשרת לו להתמרכז, ממש בדומה לסביבון.
היצירות שנוצרות כתוצאה מההתנסות הם גם בסיס ליצירת סביבונים שהוא יצר לכבוד החג
מסכה רעשנית לפורים
ישנם מטופלים שמתקשים לראות שאפשר גם וגם, "אפשר גם לריב במשחק וגם להמשיך להיות חברים". ונשארים במחשבה של "או שתוותר לי או שאני לא חבר שלך יותר".
כשהמחשבה הזו מהדהדת בי, תפסו את עיניי הצלחות הלבנות והשקופות שממתינות לעלות על מתקן העץ, ובעודי מחברת את שתיהן זו לזו… הבנתי שאפשר להתבונן על "גם וגם" דרך חווית היצירה, וכך נולדה לה המסכה הרעשנית – מסכה שהיא גם רעשן.